בשבוע שעבר, ולאחר צעדת מחאה בוושינגטון, הגיע נשיא ארה"ב לנאום בפני "הפורום למען זכויות האדם". הארגון מהווה מעין ארגון-גג לקבוצות אקטיביסטים הפועלים למען זכויות לקהילה הגאה בארה"ב, ועצם נוכחותו של נשיא אמריקאי מכהן הינה מאורע נדיר. הנאום, המצורף כאן כקליפ, ושניתן למצוא אותו באתר הבית הלבן, מדגים מדוע, לדעתי, פרס הנובל לשלום שהוענק לאובמה היא ראוי עד מאוד, וזאת למרות שבתחילה פקפקתי בך.
אחת הטענות כנגד הענקת פרס הנובל לאובמה היתה כי על הנשיא לעשות ולא רק לדבר, וכי הפרס צריך להיות מוענק על מעשים. זו טענה נכונה, אך לדעתי – וזו הנקודה המהותית- כשנשיא ארה"ב מדבר, זהו מעשה(act) בעולם ולא רק דיבור. כפי שכתבתי כאן קודם, ארה"ב היא הסמכות בעולם, וכשנשיא ארה"ב, כדובר שלה, מדבר זהו "הקול של הסמכות" שמדבר, וככזה הוא מכתיב ומשנה את המציאות. נאום של נשיא ארה"ב, ועוד נאום כפי זה שנשא, הוא מאורע מכונן; כזה שמכתיב את המשך הדרך; כזה שמייצר תקווה בתוך מציאות שקל להתייאש ממנה.
אובמה הגיע כדי להגיד את הדברים שהיה ראוי ויאמרו, ובמיוחד ע"י נשיא ארה"ב. מדהים לראות עד כמה צוות היועצים שלו מקצועי, ואיך הוא מצליח לייצר נאום שמתאים למנהיג של הקהילה, כנה, שקול, מכיר את הסוגיות ויודע בדיוק איזה נושאים יש להעלות. ראשית, הוא אמר בפתיחת דבריו את המילה "טרנסג'נדר". נשיא אמריקאי מכהן פונה לקהל ומכיר בזהות המגדרית שפרטים מסוימים אימצו, ואף יותר מכך, מכיר בה בחיוב. אלו לא רק מילים. זהו מעשה (מספיק לראות כיצד גמגם ראש הממשלה שלנו כשהגיע למפגש ניחומים בבית הקהילה בתל-אביב, או כיצד המילה נעדרה מן הנאומים הרבים בעצרת ההזדהות לאחר הרצח). שנית, הוא מנה את הסוגיות הפוליטיות שמשמעותיות לקהילה; החל ממדיניות "אל תשאל, אל תספר" דרך איסור הכניסה לחולי איידס לארה"ב ועד החוק להגנה על הנישואין. מעבר לכך, הנאום מכיל פרטים שונים בהיסטוריה של המאבק, ואובמה מדבר כמי שרואה עצמו כלוקח בו חלק. הניצחון שהוא מדבר עליו הוא ניצחון שלו, והוא אומר בנאומו את המילה "we" מספר פעמים.
כל אלו, כפי שהזכרתי, אינן רק מילים כשאלו מגיעות מנשיא אמריקאי מכהן. זוהי רק דוגמה אחת לאופן הפעולה הזה שלו. כך עשה גם כשפנה אל מדינות ערב וייצר במילותיו שדה מציאות חדש שהפוליטיקה העולמית צריכה להתנהל בתוכו, ואני בטוח שכך גם עשה במקרים אחרים, המוכרים לי פחות. כך או כך, אני השתכנעתי.