במצעד הגאווה האחרון בתל-אביב (אך לא בירושלים?) חולקו הקופסאות שבתמונה לעוברי אורח. "אופטלגיי" מתיימרת להיות תרופה לטיפול בהומופוביה, כשבתוך הקופסא ניתן למצוא מה שנראה כמו סוכריות מנטה ולצידן עלון פרסומת של המרפאה החדשה של הכללית בן מאיר, המרפאה ה"גייפרנדלי" הראשונה בישראל.
קודם כל, היה משעשע יותר אם "אופטלגיי" הייתה תרופה לטיפול בהומוסקסואליות, אך אנשי השיווק של הכללית, כנראה, לא רצו לקחת את הסיפור רחוק מידי. כך או כך, מדובר בקמפיין שיווק ממוקד אל ובבניית מערך שירותים ספציפי עבור הקהילה ההומו-לסבית. הכללית מציעה לציבור מרפאה המתמחה בסוגיות רפואיות הקשורות לאופי החיים של הקהילה ההומו-לסבית, והדבר נעשה בשיתוף עם הבית הפתוח בתל-אביב.
התופעה אינה חדשה, ובארה"ב חברות עסקיות רבות מציעות שירותים מיוחדים עבור לקוחותיה הקהילתניים, אם תרצו. הנקודה המעניינת היא כי הקהילה ההומו-לסבית, בשונה לפחות ממספר קבוצות מיעוט אחרות, אינה מגיבה בעוינות לסימונה כקהילה מובחנת, להפך. דיברתי על משהו דומה בפוסט הקודם, שלמרות הקריאה לשיווין, הקהילה חשה נוח עם השונות ואינה מבקשת למסמס את ייחודיותה.
מדובר ביתרון עסקי נדיר יחסית, שכן חברות עסקיות יכולות להפנות אליה שיווק ממוקד מבלי שהדבר יגרור עוינות שלה או של אחרים. נסו לדמיין מה היה קורה אילו הייתה מופיעה מרפאה מיוחדת עבור עולים מאתיופיה או מברה"מ. על פניו, ייתכן כי לעולים מארץ מוצא מסוימת יהיו צרכים רפואיים ייחודיים הנובעים מן הרקע המשותף שלהם, אך אני לא בטוח שקמפיין שיווק שכזה, המבדיל אוכלוסיה אחת מאחרת על בסיס מאפיין ספציפי, היה מתקבל בחיוב ע"י אותה קבוצה או ע"י החברה בכלל. במקרה של הקהילה, אין בעיה כזו.
גם מבלי לדעת מה אחוזי ההצלחה של הקמפיין של הכללית, לדעתי הפנייה הממוקדת הזו רק תלך ותגדל ככל שחברות עסקיות יזהו את הנכס שעומד מולם – בתוך מכבש פוליטיקלי-קורקט, עומדת קבוצת מיעוט שלגיטימי לפנות אליה ככזו ואף להעמיד את ההבדל בינה ובין שאר החברה כמוקד של קמפיין.
מעניין לשים לב שכשמדובר בפן כלכלי, דווקא ההכרה הזו בשונות וההסכמה של הקהילה לייחס מסוג זה מאפשרת לשני הצדדים להתקרב טיפה יותר אל סוג האינטראקציה המועדפת עליהם (אם היא אכן כזו). מעניין עוד יותר לחשוב כיצד ניתן להעתיק את המודל הזה גם אל קבוצות מיעוט אחרות שאינן מוכנות לקבל טיפול ספציפי שכן טיפול שכזה מבליט את היותן שונות.
עם זאת, זה כבר פוסט אחר לגמרי. אגב, לפחות לגבי הומופוביה נראה לי שגם אופטלגין יעשה את העבודה.
בהתחלה חשבתי שזו בכלל סוג של עקיצה סאטירית. כלומר, אם "הומו" זה משהו גנטי-רפואי, שאפשר לאתר ו"לרפא", אז בטח גם הומופוביה. לא?